מאמינים מברכים על המזון כדבר שבשגרה. כך הדבר מראשית ימי היהדות, גם אם ישנם הבדלים כאלה ואחרים בנוסחי הברכה. זו היא ברכת המזון הידועה. מדוע משתמשים בברכה זו? מתי וכיצד מברכים על המזון? מה עוד חשוב ליהודים מאמינים לדעת לגביה? אלה כמה הסברים שימושיים ומעניינים על ברכת המזון.

במרכז המנהגים היהודיים

ברכת המזון היא כמובן ברכה בסיסית מאוד ביהדות, אשר חיי היום יום מביאים כל מאמין לומר אותה כמה פעמים במהלך היום. במבט רחב על מגוון העדות והמסורות, ניתן לראות את הנוסחים השונים של ברכת המזון. כפי שניתן לשער, יש בין אשכנזים ועדות המזרח הבדלים לא מעטים מבחינת אופני אמירת ברכת המזון. יש למשל אשכנזים, אשר לפני ברכת המזון ביום חול אומרים את מזמור "על נהרות בבל". כמו כן, יש שמוסיפים לברכה תוספות שונות לאחריה, למשל סביב מועדים כגון שבת, חנוכה או פורים. בחנוכה ובפורים מוסיפים לברכת הארץ (ראו כאן בהמשך) תוספת בשם "על הניסים". בראש חודש, ראש השנה, פסח, סוכות, שבועות ושמחת תורה, מוסיפים לברכת בונה ירושלים (גם בהמשך) את תפילת יעלה ויבוא. לעתים מברכים גם "בורא פרי הגפן" ושותים יין. לאחר ברכת המזון יש שאומרים שורת בקשות שמתחילות במילה "הרחמן". דעות של רבנים שונים לאורך ההיסטוריה וכיום, מוסיפים לאפשרויות השונות. אך תמיד ישנו במרכז ברכת המזון בסיס משותף לכולם. כך שלא קריטי באיזה נוסח אתם בוחרים – כולם עונים על הדרישות הבסיסיות של ההלכה.

 

 

ברכת המזון – חשובה ועשירה במשמעות

אדם מודה ומברך על מה שניתן לו. אם כך הדבר מבחינת התנהגות רגילה בין בני אדם, אז על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במה שניתן מידי אבינו שבשמיים. מבחינת הבסיס התורני לברכת המזון, ישנו הפסוק "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (ספר דברים, פרק ח', פסוק י'). עד כאן אלה היו שתי נקודות בסיסיות ויש כמובן עוד הרבה ללמוד על כך, כפי שרואים לגבי ברכות ומצוות אחרות ביהדות.

מה חשוב לדעת?

מי שנושא ברכת המזון חדש להם, כדאי שיתעמקו בכך באופן יסודי. בכל מקרה, חשוב לדעת את הנקודות הבאות:

• מי מברך? כל מאמין אמור לברך את ברכת המזון, כולל נשים וכולל ילדים שאינם בני מצווה עדיין.
• ארבעת חלקי הברכה – לברכה 4 חלקים אלה: “ברכת הזן את הכול" (לאלהים, שהכל מגיע מידיו), ברכת הארץ (הודיה על מתן הארץ, על מצוות ברית מילה ועל התורה), ברכת בונה ירושלים (תפילה להשבת מלכות, ירושלים ובית המקדש) וברכת הטוב והמיטיב (הודיה לאל על טובו).
• מתי יש לברך? מקובל לברך את ברכת המזון בסיום ארוחה.
• זמן ומקום – כמו כן, יש לשים לב לברך בתוך עד 72 דקות (לפי חז"ל) מסיום הארוחה. זאת, במסגרת המקום שבו התקיימה הארוחה עצמה.
• על מה יש לברך? מברכים ברכת המזון, על כל ארוחה שכללה לחם בכמות שמוגדרת ככמות משביעה. בלחם, הכוונה בדרך כלל ללחם אשר עשוי מחיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל או כוסמת.
• אמירת "זימון" – מקובל לומר לפני הברכה "נברך (את) שאכלנו משלו" ולענות "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", כאשר ישנם בארוחה לפחות 3 גברים בני מצווה.
• נטילת ידיים / “מים אחרונים" – כמו כן, ישנו מנהג של נטילת ידיים לפני אמירת ברכת המזון.

לסיכום

שבעתם? אל תשכחו להודות על האוכל!