חצבת היא אחת המחלות המידבקות ביותר, שעלולה להפוך במהירות לסכנה של ממש. בתקופה האחרונה ראינו התפרצות מחודשת של המחלה בארץ, וכדאי שכולנו נכיר אותה היטב. המשיכו לקרוא ותגלו מהי חצבת, איך מזהים אותה, ואיך אפשר להימנע מסיבוכי המחלה.

מהי מחלת החצבת? הגדרה ומאפיינים

חצבת היא מחלה נגיפית חריפה ומידבקת מאוד שגורמת לחולים בה לפריחה אופיינית, לחום גבוה ולתחושה כללית רעה. המחלה מתפשטת במהירות, בעיקר באוכלוסיות שאינן מחוסנות, ועלולה לגרום לסיבוכים קשים ואף למוות.

הגורם למחלה – נגיף החצבת

נגיף החצבת (Measles morbillivirus) הוא הגורם למחלה. זהו נגיף מקבוצת הפרמטרוס (Paramyxovirus) המתרבה בדרכי הנשימה העליונות ואחר כך מתפשט לשאר מערכות הגוף.

בשונה מנגיפים רבים אחרים, לנגיף החצבת יש סוג אנטיגני אחד בלבד, מה שאומר שאחרי שנחשפים אליו פעם אחת (בין אם דרך חיסון או מחלה), הגוף מפתח הגנה ארוכת טווח. הנגיף פוגע קודם כל בתאי מערכת הנשימה, ומשם עובר לבלוטות הלימפה ולבסוף לדם, משם הוא יכול להתפשט לכל הגוף.

מחלה זיהומית מידבקת ביותר

חצבת נחשבת לאחת המחלות המידבקות ביותר הידועות לאדם. באוכלוסייה שאינה מחוסנת, אדם חולה ידביק בממוצע כ-18 אנשים נוספים! זה הרבה יותר מהשפעת או הקורונה. כמעט כל מי שנחשף לנגיף ואינו מחוסן (כ-90% או יותר) יידבק במחלה.

דבר נוסף שמגביר את ההדבקה הוא העובדה שאדם חולה מדביק מספר ימים לפני שהוא עצמו יודע שהוא חולה, עוד לפני שמופיעה הפריחה האופיינית. זה אומר שאנשים עלולים להפיץ את המחלה בלי שהם מודעים לכך בכלל.

איך נדבקים בחצבת? דרכי ההדבקה

הפצה באמצעות נתזי נשימה

הדרך העיקרית שבה מתפשט נגיף החצבת היא באמצעות רסיסי רוק ונוזלי נשימה. כשאדם חולה משתעל, מתעטש או אפילו רק מדבר, הוא מפיץ לאוויר טיפות זעירות שמכילות את הנגיף. אדם אחר ששואף את הרסיסים האלה עלול להידבק.

מה שמקשה על המצב הוא שהנגיף יכול להישאר באוויר ולהיות פעיל עד שעתיים אחרי שהחולה כבר עזב את החדר. זה אומר שאפשר להידבק אפילו בלי להיות במגע ישיר עם החולה עצמו.

הידבקות דרך משטחים מזוהמים

נגיף החצבת יכול לשרוד גם על משטחים למשך זמן מה. אם אדם חולה מתעטש או נוגע במשטח עם ידיים שעליהן יש רסיסי רוק, ואחר כך אדם אחר נוגע באותו משטח ואז נוגע בעיניים, באף או בפה שלו, הוא עלול להידבק.

לכן בזמן התפרצות חשוב בעיקר להקפיד על היגיינת ידיים טובה וחיטוי משטחים משותפים.

תקופת ההדבקה

אדם חולה בחצבת מדביק החל מארבעה ימים לפני הופעת הפריחה האופיינית ועד ארבעה ימים אחרי הופעתה. זוהי תקופה ארוכה יחסית, ומה שמקשה על המצב הוא שבחלק מהזמן הזה החולה עדיין לא יודע שהוא חולה בכלל.

מהם תסמיני מחלת החצבת?

תסמינים ראשוניים – שלב מוקדם

התסמינים הראשונים מופיעים לרוב 10-12 ימים לאחר ההדבקה. בשלב הזה, התסמינים דומים מאוד לשפעת רגילה. הם כוללים חום גבוה שעולה בהדרגה, לעתים עד 40 מעלות, שיעול יבש ומתמשך, נזלת, דלקת בלחמית העיניים המתבטאת באודם, גירוי ורגישות לאור, וכן תחושת חולשה כללית ועייפות.

בשלב זה, יופיע לרוב סימן ייחודי לחצבת שמסייע באבחון: "כתמי קופליק". אלו נקודות קטנות בצבע לבן-תכלכל המופיעות בתוך הפה, על החלק הפנימי של הלחיים, מול השיניים הטוחנות. כתמי קופליק מופיעים בדרך כלל יום-יומיים לפני הפריחה ונחשבים לסימן אבחנתי מובהק של חצבת.

הפריחה האופיינית של חצבת

כ-3-4 ימים לאחר הופעת התסמינים הראשונים, מתפתחת הפריחה האופיינית לחצבת. הפריחה מופיעה תחילה בקו השיער ומאחורי האוזניים, ומורכבת מכתמים אדומים שטוחים שמתחברים לעתים זה לזה. היא מתפשטת במהירות כלפי מטה, תחילה לפנים ולצוואר, ובהמשך לגוף, לידיים ולרגליים. בשיא הפריחה, העור יכול להיראות אדמדם באופן כללי. הפריחה נמשכת בדרך כלל 5-6 ימים ונעלמת באותו הסדר שבו הופיעה. בזמן הפריחה, החום בדרך כלל נשאר גבוה.

תקופת הדגירה ומשך המחלה

תקופת הדגירה של חצבת (הזמן מרגע ההדבקה ועד להופעת התסמינים הראשונים) נמשכת בממוצע 10-14 ימים, אך יכולה לנוע בין 7 ל-21 יום.

המחלה עצמה נמשכת בדרך כלל כשבועיים עד שלושה שבועות מהופעת התסמינים הראשונים ועד להחלמה מלאה, בהנחה שלא מתפתחים סיבוכים. החום והתסמינים הכלליים מתחילים להשתפר בדרך כלל כ-2-3 ימים אחרי הופעת הפריחה.

סיבוכים אפשריים של חצבת

סיבוכים שכיחים – דלקת אוזניים, שלשול ודלקת ריאות

הסיבוכים השכיחים של חצבת כוללים דלקת אוזניים תיכונה, שמופיעה בכ-10% מהחולים, בעיקר בילדים, ועלולה לגרום לכאבי אוזניים עזים. שלשולים מופיעים בכ-8% מהחולים ומסכנים בפרט ילדים קטנים בשל הסכנה להתייבשות. דלקת ריאות היא הסיבוך החמור השכיח ביותר ומופיע בכ-5% מהחולים בחצבת. דלקת ריאות יכולה להיות ויראלית (נגרמת ישירות על ידי נגיף החצבת) או חיידקית (זיהום משני). זהו הסיבוך שגורם לרוב מקרי המוות מחצבת, בעיקר בקרב ילדים מתחת לגיל 5.

סיבוכים חמורים – דלקת המוח (אנצפליטיס)

דלקת המוח (אנצפליטיס) מתרחשת בכ-0.1% ממקרי החצבת, כלומר באחד מכל אלף חולים. זהו סיבוך נדיר אך מסוכן מאוד שמתחיל להופיע בדרך כלל 1-15 ימים לאחר הפריחה.

תסמיני דלקת המוח כוללים: חום גבוה, כאבי ראש חזקים, הקאות, נוקשות בצוואר, בלבול, ישנוניות ואף איבוד הכרה. כ-15% מהחולים בדלקת מוח כתוצאה מחצבת נפטרים, וכ-25% מהשורדים נותרים עם נזק נוירולוגי קבוע כמו פגיעה שכלית, חירשות או אפילפסיה.

SSPE – סיבוך נדיר ומסוכן בטווח הארוך

Subacute Sclerosing Panencephalitis (SSPE) הוא סיבוך נדיר אך קטלני של חצבת. מדובר במחלה ניוונית של המוח שמתפתחת בממוצע 7 שנים לאחר ההדבקה בחצבת. כלומר, ילד שחלה בחצבת יכול לפתח את המחלה הזו שנים רבות אחרי שהחלים.

הסיבוך הזה גורם להתדרדרות הדרגתית בהתנהגות וביכולת השכלית, לפגיעה ביכולת התנועה ולבסוף למוות. השכיחות של SSPE גבוהה בהרבה ממה שחשבו בעבר – כ-1 מתוך 600 ילדים שחלו בחצבת כשהיו מתחת לגיל שנה, וכ-1 מתוך 1,400 ילדים שחלו כשהיו גדולים יותר.

זו אחת הסיבות המרכזיות לחשיבות החיסון נגד חצבת – אפילו אם הילד עצמו החלים מהמחלה ללא בעיות, עדיין יש סיכון לסיבוך זה.

מי נמצא בסיכון מוגבר לסיבוכים?

ילדים מתחת לגיל 5

ילדים צעירים, בפרט תינוקות ופעוטות, נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכי חצבת. הסיבה לכך היא שמערכת החיסון שלהם עדיין מתפתחת ואינה בשלה להתמודד באופן יעיל עם הנגיף.

תינוקות מתחת לגיל שנה נמצאים בסיכון גבוה בפרט, משום שהם עדיין לא מקבלים את החיסון הראשון נגד חצבת (שניתן בגיל 12 חודשים). אצלם, הסיכון לסיבוכים כמו דלקת ריאות ודלקת המוח גבוה משמעותית.

מבוגרים מעל גיל 20

באופן מפתיע, גם מבוגרים מעל גיל 20 שחולים בחצבת נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים קשים. אצל מבוגרים, המחלה נוטה להיות חמורה יותר ומלווה בשיעור גבוה יותר של אשפוזים. הסיבוכים השכיחים אצל מבוגרים כוללים דלקת ריאות (עד 1 מכל 3 מקרים) ודלקת המוח.

דווקא מתבגרים וילדים בגילאי 6-19 שנים סובלים פחות מסיבוכים בהשוואה לילדים צעירים יותר ולמבוגרים.

נשים בהריון – סיכונים לאם ולעובר

נשים הרות שנדבקות בחצבת נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים כמו דלקת ריאות, לידה מוקדמת והפלה. חצבת בהריון עלולה לגרום להפלה ספונטנית, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, וסיבוכים אצל האם (בפרט דלקת ריאות).

בניגוד לאדמת, חצבת אינה גורמת למומים מולדים אצל העובר. עם זאת, אם האישה נדבקת סמוך ללידה, התינוק עלול להידבק בחצבת מולדת, שהיא חמורה מאוד ומסוכנת.

אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת

אנשים עם דיכוי חיסוני – כמו חולי סרטן העוברים טיפולי כימותרפיה, חולי איידס, אנשים המטופלים בתרופות מדכאות חיסון (כמו לאחר השתלת איברים) או בעלי מחלות אוטואימוניות – נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים קשים של חצבת.

אצל אנשים אלה, המחלה יכולה להיות קטלנית, והם גם אינם יכולים לקבל את החיסון החי המוחלש נגד חצבת בשל מצבם. זו בדיוק הסיבה שחשוב שכל האוכלוסייה תהיה מחוסנת – כדי להגן על אלה שאינם יכולים להתחסן.

אבחון חצבת

אבחנה קלינית על פי התסמינים

רופאים יכולים לאבחן את המחלה על סמך הסימנים והתסמינים הקליניים. הסימנים האופייניים הם הופעת הפריחה שמתחילה בראש ומתפשטת כלפי מטה, נוכחותם של כתמי קופליק בחלל הפה, חום גבוה, והשילוב של שיעול, נזלת ודלקת עיניים.

הרופא יבצע בדיקה גופנית מלאה ויחפש בפרט את כתמי קופליק, שהם סימן אבחנתי כמעט ודאי לחצבת.

בדיקות מעבדה לאישור המחלה

למרות שאבחנה קלינית אפשרית, חשוב לאשר את האבחנה באמצעות בדיקות מעבדה, בפרט במקרים ראשונים של התפרצות. הבדיקות המקובלות הן:

• בדיקת דם לזיהוי נוגדנים מסוג IgM נגד נגיף החצבת – נוגדנים אלה מופיעים בדרך כלל כמה ימים אחרי תחילת הפריחה ומצביעים על זיהום פעיל
• בדיקת PCR מדגימות מהאף, הגרון או השתן לזיהוי גנטי של הנגיף
• בדיקת נוגדנים בזוגות (בתחילת המחלה ואחרי כמה שבועות) לראות עלייה ברמת הנוגדנים

כשמתעורר חשד לחצבת, חשוב לדווח מיד ללשכת הבריאות המקומית, שתשלח דגימות למעבדה המרכזית לנגיפים לאישור האבחנה.

טיפול בחצבת

טיפול תומך – מנוחה, שתייה והורדת חום

הטיפול העיקרי בחצבת הוא טיפול תומך שעוזר לגוף להתמודד עם המחלה. זה כולל מנוחה רבה במיטה כדי לאפשר לגוף להילחם בזיהום, שתייה מרובה למניעת התייבשות, בעיקר אם יש חום גבוה או שלשולים, תרופות להורדת חום כמו פרצטמול או איבופרופן (על פי המלצת רופא), הימנעות ממקורות אור חזקים אם יש רגישות לאור, ואדים חמים להקלה על השיעול.

חשוב להדגיש: אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד חצבת מכיוון שמדובר במחלה נגיפית ולא חיידקית. אנטיביוטיקה תינתן רק אם מתפתחים סיבוכים חיידקיים כמו דלקת אוזניים או דלקת ריאות חיידקית.

טיפול בסיבוכים

אם מתפתחים סיבוכים של חצבת, יידרש טיפול ספציפי. במקרה של דלקת ריאות נדרש טיפול תרופתי, ובמקרים חמורים אשפוז ומתן חמצן. דלקת אוזניים תטופל באנטיביוטיקה אם הדלקת חיידקית. דלקת המוח מצריכה אשפוז דחוף, וטיפול להפחתת לחץ תוך-גולגולתי ולמניעת פרכוסים. סיבוכי מערכת העיכול ידרשו טיפול נוזלים ואלקטרוליטים למניעת התייבשות.

תוסף ויטמין A יכול לעזור במניעת סיבוכים חמורים בילדים, בפרט באלה הסובלים מתת-תזונה, ולכן לעתים ניתן כחלק מהטיפול.

בידוד החולה למניעת הדבקה

מכיוון שחצבת מידבקת מאוד, בידוד החולה הוא חלק הכרחי מהטיפול. יש לבודד את החולה בביתו מתחילת התסמינים ועד 4 ימים לאחר הופעת הפריחה. במקרה של אשפוז, החולה יבודד בחדר מיוחד. יש להימנע ממגע עם אנשים שלא חוסנו, בעיקר תינוקות, נשים הרות ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. יש להימנע מהגעה למרפאה או לחדר מיון ללא תיאום מראש – רצוי להתקשר קודם ולקבל הנחיות.

חשוב לציין שחולה חצבת לא יוכל לחזור למסגרות חינוך או עבודה ללא אישור רפואי.

חיסון נגד חצבת – המניעה היעילה ביותר

חיסון MMR/MMRV – מהו ומתי ניתן?

בישראל, החיסון נגד חצבת ניתן כחלק מחיסון משולב או מרובע: MMR, חיסון משולב נגד חצבת, חזרת ואדמת, או MMRV, חיסון מרובע נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.

לוח הזמנים של החיסון כולל:

• מנה ראשונה – בגיל 12 חודשים (שנה)
• מנה שנייה – בגיל 6 שנים (כיתה א')

שתי מנות חיסון מעניקות הגנה של כמעט 97% מפני חצבת לכל החיים. חיסון אחד בלבד מעניק הגנה של כ-93%, ולכן חשוב מאוד לקבל את שתי המנות.

יעילות החיסון ובטיחותו

חיסון החצבת נחשב לאחד החיסונים הבטוחים והיעילים ביותר הקיימים. תופעות הלוואי שלו הן קלות ביותר ונדירות, וכוללות לרוב רק חום קל וכאב במקום הזריקה. במקרים נדירים מאוד עלולה להופיע פריחה קלה או נפיחות זמנית בבלוטות הלימפה.

יעילות החיסון גבוהה מאוד, ובמדינות עם שיעור התחסנות גבוה (מעל 95%), החצבת נעלמה כמעט לחלוטין. זו הסיבה שחיסון החצבת נחשב לאחד מהישגי הבריאות הציבורית הגדולים בהיסטוריה.

חיסון לקבוצות מיוחדות – נוסעים, מבוגרים ועובדי בריאות

למבוגרים שנולדו אחרי 1956 ואינם בטוחים לגבי מצב החיסון שלהם מומלץ להתחסן. נוסעים לחו"ל, במיוחד למדינות בהן יש התפרצויות חצבת, צריכים לוודא שהם מחוסנים. תינוקות בני 6-12 חודשים שנוסעים לחו"ל יכולים לקבל מנת חיסון מוקדמת (שאינה נחשבת כמנה ראשונה רגילה). עובדי בריאות חייבים להיות מחוסנים בשל הסיכון הגבוה לחשיפה ולהדבקת חולים פגיעים.

סיכום

חצבת היא מחלה מסוכנת שניתן למנוע באופן מלא באמצעות חיסון. הסיבוכים שלה עלולים להיות קטלניים והחיסון הוא בטוח, יעיל וחיוני לבריאות הציבור. כדי למנוע התפרצויות חצבת בישראל, חשוב שכל ההורים יוודאו שילדיהם מקבלים את שתי מנות החיסון במועד.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.