שמיעה, חוש בסיסי שמחבר אותנו לעולם ולאנשים, מאפשר לנו ליהנות משיחות, ממוזיקה ומצלילים עדינים של הטבע. אבל מה קורה כשהשמיעה שלנו מתחילה להיפגע? כאן נכנסות לתמונה בדיקות שמיעה קבועות, המציעות כוונון חיוני לבריאות השמיעה שלכם. במאמר זה נעמיק בעולם בדיקות השמיעה, נבחן במה הן כרוכות, בהליכים השונים והכי חשוב, בחמישה סימנים שעשויים לאותת שהגיע הזמן שתשקלו להיבדק.

מהי בדיקת שמיעה?

בדיקת שמיעה היא הערכה רפואית שנועדה למדוד את יכולתו של אדם לשמוע צלילים. היא מסייעת בזיהוי ליקוי שמיעה וחומרתו, ומאפשר לאנשי מקצוע בתחום הבריאות להמליץ על ההתערבויות המתאימות. בדיקת שמיעה מורכבת בדרך כלל מסדרה של הערכות כדי להעריך היבטים שונים של שמיעה.

נוהלי בדיקת שמיעה

• היסטוריית מטופל: קלינאי התקשורת יתחיל באיסוף מידע על ההיסטוריה הרפואית שלכם, חשיפה לרעשים חזקים וכל חשש שמיעה נוכחי. דבר זה יעזור להבין את הנסיבות הייחודיות שלכם.
• בדיקה אוטוסקופית: בדיקה ויזואלית של תעלת האוזן ועור התוף באמצעות אוטוסקופ מבוצעת כדי לבדוק אם יש חסימות, זיהומים או חריגות.
• אודיומטריה של צליל טהור: זוהי בדיקת השמיעה הנפוצה ביותר. המטופל מרכיב אוזניות ומאזין לצלילים קלושים בתדרים שונים ובעוצמות קול שונות. התוצאות משורטטות על אודיוגרמה, המציגה את ספי השמיעה שלכם.
• אודיומטריית דיבור: תתבקשו לחזור על מילים או משפטים בעוצמות משתנות כדי להעריך את יכולתכם לשמוע ולהבין דיבור.
• טימפנומטריה: בדיקה למדידת תנועת עור התוף בתגובה לשינויים בלחץ האוויר, ומסייעת לזהות בעיות באוזן התיכונה.
• בדיקת רפלקס אקוסטי: בדיקה זו מעריכה את התגובה הרפלקסיבית של שרירי האוזן התיכונה לצלילים חזקים, ומסייעת באבחון מצבים מסוימים.

 

איך אנשים יכולים לדעת שהם צריכים בדיקת שמיעה?

לקות שמיעה יכולה להיות עדינה, ואנשים לא תמיד מבינים שיש להם בעיה. להלן חמישה סימנים שיגרמו לכם לשקול קביעת תור לבדיקת שמיעה:

• קושי בהבנת שיחות: אם אתם מוצא את עצמכם לעיתים קרובות מתאמצים להבין מה אחרים אומרים, במיוחד בסביבות רועשות, זה יכול להיות סימן לאובדן שמיעה. אתה עלול לפרש מילים בצורה שגויה או להרגיש כאילו אנשים ממלמלים.
• כוונון עוצמת הקול: האם אתם כל הזמן מכווננים את עוצמת הקול כשאתם צופים בטלוויזיה או מאזינים לרדיו לרמות גבוהות יותר ממה שאחרים מעדיפים? זה יכול להצביע על כך שאתם לא שומעים צלילים בבירור כמו פעם.
• נסיגה חברתית: לקות שמיעה יכולה להוביל לבידוד חברתי. אם אתם נמנעים ממפגשים חברתיים או משיחות כי אתם מתקשים לעקוב אחריהם, הגיע הזמן לשקול בדיקת שמיעה. הזנחת אינטראקציות חברתיות יכולה להשפיע לרעה על הרווחה הכללית שלכם.
• צלצולים באוזניים (טינטון): טינטון הוא סוג של צלצול, זמזום או רעשים אחרים באוזניים כאשר אין מקור קול חיצוני. אומנם הוא לא תמיד מעיד על אובדן שמיעה, אך הוא יכול להיות קשור לזה ויש להיבדק על ידי איש מקצוע בתחום הבריאות.
• היסטוריה משפחתית או הזדקנות: אם יש לכם היסטוריה משפחתית של לקות שמיעה או אם אתם מעל גיל 60, אתם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות שמיעה. בדיקות שמיעה קבועות יכולות לסייע באיתור מוקדם של בעיות.

טיפים

כעת, כשאתם מודעים לסימנים שעשויים להצביע על הצורך בבדיקת שמיעה, הנה כמה טיפים שכדאי להביא בחשבון:

• אל תתמהמהו: אם אתם מבחינים באחד מהסימנים שהוזכרו, אל תחכו. גילוי מוקדם והתערבות בזמן יכולים למנוע הידרדרות נוספת של השמיעה שלכם.
• קבעו בדיקות תקופתיות: גם אם אינכם מבחינים בסימנים כלשהם של לקות שמיעה, שקלו לקבוע בדיקות שמיעה קבועות כחלק מהתחזוקה הבריאותית הכללית שלכם. מניעה היא המפתח.
• הגנו על האוזניים: הימנעו מחשיפה ממושכת לרעשים חזקים והשתמשו בהגנה על האוזניים בסביבות רועשות. זה יכול לעזור למנוע התרחשות או החמרה של אובדן שמיעה.
• התייעצו עם איש מקצוע: במקרה של ספק, פנו למומחיות של קלינאי תקשורת או מומחה אף-אוזן-גרון. הם יכולים לספק הערכות מדויקות ולהמליץ על התערבויות מתאימות, כולל מכשירי שמיעה מומלצים במידת הצורך.

לסיכום

חוש השמיעה מאפשר לנו לעסוק בעולם ולתקשר עם אחרים. זיהוי הסימנים לכך שייתכן שתזדקקו לבדיקת שמיעה הוא הצעד הראשון לקראת שמירה על בריאות שמיעתית אופטימלית. בין אם אתם מתקשים לעקוב אחר שיחות או חווים טנטון, נקיטת פעולה מוקדמת יכולה להוביל לתוצאות טובות יותר. לכן, אל תהססו – קבעו בדיקת שמיעה וקחו שליטה על בריאות השמיעה שלכם.

 

 

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.