כל אחד מאיתנו משלם דמי ביטוח לאומי באופן שוטף, בין אם מדובר בשכיר ובין אם עצמאי. התשלום אמור לתת לנו ראש שקט במקרה שבו נצטרך לממש את הביטוח, כמו למשל במצב של נכות, באבטלה, ביציאה לפנסיה ואף במוות כשקרובינו מקבלים קצבת שארים.
אולם ברוב המקרים הקצבאות הללו אינן מספיקות, וגם אם הן אמורות להספיק – לא תמיד הנפגע מכיר את זכויותיו ולכן אינו מממש אותן. הביטוח הלאומי לא ממהר לעדכן את הנפגע בזכויותיו, ובכך נגרם הפסד של סכומים גדולים לנפגעים. כדי להגדיל את הקצבאות וסכומי הפיצויים, רבים מאיתנו מבטחים עצמם בביטוחים נוספים ובחסכונות לפנסיה.
ביטוחים
תשלומי דמי הביטוח הלאומי, כמו גם ביטוח הבריאות שנגרע משכר הברוטו, מחושבים לפי גובה ההכנסות (בין אם מעבודה ובין אם הכנסות שאינן מעבודה). קיימים הבדלים במעמדו של אדם לצורכי הביטוח בהתאם להיותו עובד שכיר או עצמאי, וכן האם הוא תושב ישראל או לא. כך למשל עובד שכיר תושב ישראל יכול להיות מבוטח בכל ענפי הביטוח, כולל ביטוח בריאות עובד שאינו תושב ישראל מבוטח רק בתחומים מסוימים. הדברים הללו משפיעים על תחומי זכאותו של העובד לקצבה או לתגמולים. לעובד שכיר תושב ישראל ישנן יותר זכויות מאשר לעובד שכיר שאינו תושב. לדוגמה, קצבת זקנה שמבטיחה קיום מינימלי בעת הזקנה ניתנת לשכיר תושב ישראל אך לא תינתן לתושב הזר. הניסיון של אבנר הייזלר, מי שעוסק שנים בתחום של מימוש זכויות, לימד אותו שרבים לא מכירים את מלוא זכויותיהם, כך שלא מעט עובדים, עצמאי ושכירים, לא יודעים אילו זכויות מגיעות להם.
עובד שכיר
כשמדובר בעובד שכיר, המעסיק מפריש דמי ביטוח לאומי על חשבונו וסכום נוסף נגרע משכר הברוטו של העובד. המעסיק מדווח לביטוח הלאומי על העובדים המועסקים אצלו באופן שוטף וכך נקבע המעמד הביטוחי של העובד.
בין הקצבאות שעובד שכיר עשוי לקבל עבורן זכאות הודות למעמדו הביטוחי: אימהות, ילדים, מזונות, שארים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה או בפעולות איבה, פגיעה בעבודה, מילואים, נפגעי עירוי דם, נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה, אבטלה, פשיטת רגל של המעסיק, נפגעי גזזת.
עובד עצמאי
בניגוד לשכירים, העובד העצמאי חייב לשלם את מלוא דמי הביטוח הלאומי עבור עצמו. גובה התשלום נקבע על פי גיל המבוטח העצמאי ומהכנסותיו. עובד עצמאי חייב להירשם באופן מיידי בסניף הביטוח הלאומי במקום מגוריו אפילו עוד לפני פתיחת העסק.
החוק פוטר מתשלום שוטף של דמי הביטוח:
- עצמאי שעדיין לא מלאו לו 18 שנה.
- מי שאינו תושב ישראל והוא עובד עצמאי בישראל.
- עצמאי שהוא נכה עבודה בעל דרגת נכות קבועה של 100% ומקבל קצבה לפי חוק ביטוח נפגעי עבודה.
- עצמאי בעל דרגת נכות קבועה של 75% לפחות ומקבל קצבה לפי חוק ביטוח נכות.
- עצמאי בעל דרגת נכות כללית זמנית של 75%, שנה לפחות.
העובדים העצמאיים זכאים לקבל קצבאות דומות לעובדים שכירים, אך כאמור הם משלמים את מלוא הביטוח עבור עצמם.
ההבדלים העיקריים בין עצמאי לשכיר
עובד שכיר מבוטח גם בביטוח אבטלה, זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, בעוד שעובד עצמאי אינו מבוטח במקרים אלו, גם אם הוא נותר מחוסר עבודה. כשמעביד מפגר בתשלום דמי הביטוח, זכויותיו של העובד השכיר אינן נפגעות מכיוון שהוא אינו אשם בכך. מנגד, כשעובד עצמאי מפגר בתשלום, זכויותיו עלולות להיפגע. במקרה של תאונת עבודה, הנפגע זכאי לתגמול או לקצבה בין אם הוא שכיר ובין אם עצמאי, אך ברוב המקרים התגמולים מהביטוח הלאומי אינם מספקים ומומלץ לבעלי עסק לבטח את עצמם בביטוח אובדן כושר עבודה. ביטוח זה נכלל ברוב הפוליסות דרך קרנות הפנסיה או ביטוחי המנהלים לעובדים שכירים.